ו’ החיבור
בדרך כלל מנוקדת בשווא נע, אך לפני שווא נח או לפני אותיות בומ”פ תנוקד בשורוק, ולפני י’ שוואית תנוקד בחיריק והי’ תיבלע.
דוגמה 1: וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ – הו’ הראשונה מנוקדת כרגיל בשווא נע. הו’ השניה מנוקדת בחיריק והי’ שאחריה לא מנוקדת ולא נשמעת.
דוגמה 2: עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים – הו’ מגיעה לפני שווא נח בת’ ולכן מנוקדת בשורוק.
ו’ ההיפוך
ו’ ההיפוך משמשת לשינוי זמן הפועל מעבר לעתיד/ציווי ולהיפך.
דוגמה 1:
הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ – נתתי בלשון עבר
וְנָֽתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ – הו’ היא ו’ ההיפוך, והיא הופכת את הפועל מעבר לעתיד. גם ההטעמה עוברת מהת’ הראשונה (מלעיל) לת’ השניה (מלרע).
דוגמה 2:
כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי׃ – ירד בלשון עתיד,
וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־הָהָ֖ר אֶל־הָעָ֑ם – הו’ היא ו’ ההיפוך, והיא הופכת את הפועל מעתיד לעבר.
ו’ החיבור מול ו’ ההיפוך
לעתים שינוי בניקוד הו’ יכול לשנות את תפקיד הו’, ובכך לשנות גם את משמעות המילה.
דוגמה:
וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠חֹשֶׁן מִֽטַּבְּעֹתָ֞ו (שמות כ”ח, כ”ח) – ו’ החיבור, מנוקדת בשווא נע. המשמעות היא שה’ מצווה שבעתיד יעשו את החושן וירכסו אותו.
וַיִּרְכְּס֣וּ אֶת־הַחֹ֡שֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו֩ (שמות ל”ט, כ”א) – ו’ ההיפוך, מנוקדת בפתח. המשמעות היא שבעבר עשו את החושן ורכסו אותו.
תרגול
קראו את המלים הבאות וזהו את תפקידה של הו’:
וְיָשֻׁ֗בוּ
וַיָּשֻׁ֣בוּ
וְיִנָּֽזְרוּ֙
וְיַֽחֲנוּ֙
וַֽיַּחֲנוּ֙
וַיְדַבֵּ֥ר
וְאָמַ֤ר
וְיִסָּֽעוּ׃
וַיִּסָּ֑עוּ
וְיָבֹ֧אוּ
וַיָּבֹ֧אוּ
וְיִקְח֨וּ
וַיִּקְח֧וּ
וְיָֽדְע֥וּ
וַיֵּ֣דְע֔וּ
וְיַֽעֲשׂ֔וּ
וַיַּֽעֲשׂ֨וּ
וְנָֽתַתָּ֧
וַֽעֲשֵׂ֑ה
וְעָשָׂ֕ה
וְהָי֣וּ
וַיָּבֵ֤א
וַיָּבֹ֞א
וִֽיהוֹשֻׁ֖עַ
וַיְנִעֵם֙
וַיִּֽירָשֻׁם֙
וְקָנָ֔הּ
וָֽאֲצַ֣ו