ראשית קריאה בתנ"ך

תפקידי הטעמים

  1. תחבירי: סימני פיסוק.
    כך למשל הטעם סוף פסוק משמש כנקודה בסוף משפט, והטעם אתנחתא משמש כנקודה פסיק בין חלקי משפט.

    דוגמה: בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵֽעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃

    ללא הטעמים היה אפשר לחשוב שהמלים “אלהי ישראל” מחוברות, והמילה “אבינו” מתייחסת לה’, אלהי ישראל, שהוא אבינו מעולם ועד עולם.
    לפי הטעמים, המילה “אבינו” מתייחסת לישראל, כלומר יעקב, אבינו. ה’ הוא אלהי יעקב אבינו.
  2. פונולוגי: הטעמת המילה – האם הטעמת המילה היא במלרע (בהברה האחרונה) או במלעיל (בהברה שלפני האחרונה), מה האות שבה צריך להאריך.

    דוגמה: וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃  
    עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה

    בפסוק הראשון הטעם במילה באה הוא בא’, והמילה היא בזמן הווה.
    בפסוק השני הטעם במילה באה הוא בב’, והמילה היא בזמן עבר.
  3. מוזיקלי: מנגינה לקריאה, מקל על הזכירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *