מתג

מתג (נקרא גם מעמיד, געיא או מאריך) הוא סימן בצורת קו אנכי קטן תחת האות, המסמן הטעמה משנית.

דוגמה: הֶאָֽנֹכִ֣י – מתחת לאות א’ מופיע המתג, בנוסף לטעם מונח שמתחת לאות כ’.

ההטעמה במילה (או צירוף מילים המחובר במקף) עם מתג תהיה כ-70% על הטעם, וכ-30% על המתג.

בדרך כלל המתג יופיע 2 הברות לפני הטעם. במילים ארוכות יותר יכולים להיות 2 מתגים: הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י.

לעתים מופיע מתג בקמץ שמופיע לפני שווא, כדי לסמן שהקמץ אינו קמץ קטן אלא קמץ רחב, והשווא הינו שווא נע.

דוגמה: וְאָֽכְל֖וּ – המתג מתחת לא’ מסמן שהקמץ רחב ושהשווא בכ’ הוא שווא נע.

יש להבדיל בין מתג לבין סימון ההטעמה לסוֹף-פָּסֽוּק: הנראים זהים. יש מקרים בהם הם מופיעים באותה מילה, ובדרך כלל האחרון הוא ההטעמה לסוף פסוק.

דוגמה: לְעֵֽינֵיהֶֽם׃ – יש מתג מתחת לאות ע’, והטעמת סוף פסוק מתחת לאות ה’.

תרגול 1

קראו את המילים הבאות בהטעמה הנכונה:

תֵּֽחָלֵ֥ק

נַֽחֲלָת֔וֹ

מֵהֽוֹדְךָ֖

וְכָל־הָֽעֵדָֽה׃

וַיַּֽעֲמִדֵ֨הוּ֙

כַּֽאֲשֶׁ֛ר

וְאָֽמַרְתָּ֖

בְּמֽוֹעֲדֽוֹ׃

וַֽעֲשִׂירִ֧ית

הָֽעֲשֻׂיָה֙

הָֽעַרְבָּ֑יִם

וּבַֽחֲמִשָּׁ֨ה

מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙

הָֽאֶחָֽד׃

יִֽהְיוּ־לָכֶ֖ם

הָֽרְבִיעִ֛י

וְנִדְבֹֽתֵיכֶ֗ם

וְאָֽסְרָ֥ה

וֶֽאֱסָרָהּ֙

וְהֶֽחֱרִ֥ישׁ

וֶֽאֱסָרֶ֛יהָ

יִֽסְלַח־לָ֔הּ

הֵחָֽלְצ֧וּ

וַיִּמָּֽסְרוּ֙

וַחֲצֹֽצְר֥וֹת

הָֽרְג֣וּ

לַֽמַּחֲנֶ֖ה

וְכָל־מַֽעֲשֵׂ֥ה

וְאֶת־הָֽעֹפָֽרֶת׃

וּמִן־הַֽחֲמֹרִ֖ים

מִמַּֽחֲצִיתָ֖ם

בָּֽזְז֖וּ

וַֽיִּקְרְבוּ֙

מֵֽאִתָּ֑ם