דגש קל מסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של האותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
| האות הדגושה | מקבילה באנגלית | מקבילה בערבית | האות הרפויה | מקבילה באנגלית | מקבילה בערבית |
|---|---|---|---|---|---|
| בּ | b | ب | ב | v | |
| גּ | ɡ | ג | غ | ||
| דּ | d | د | ד | th כמו במילה the | ذ |
| כּ | k | ك | כ | خ | |
| פּ | p | פ | f | ف | |
| תּ | t | ت | ת | th כמו במילה think | ث |
דגש קל מופיע רק באותיות בג״ד כפ״ת, במצבים הבאים:
- בראש מילה, למשל: תּפילה, כּדור, גּלגל
- אחרי שווא נח, למשל: יכְתּבו, הִרְבִּיץ, נִסְגָּר
במקרא, אם מילה מתחילה באותיות בג”ד כפ”ת אך מחוברת למילה קודמת המסתיימת בהברה פתוחה, לא שמים דגש קל.
הברות פתוחות מסתיימות בתנועה או באותיות אהו”י נחות/שותקות:
- הָ, תָּ, ןָ, ךָ – למשל קניתָּ
- Xא – למשל ברא, אצא
- Xה – למשל אריה, מלוכה (ללא מפיק)
- Xו – למשל יומוֹ, קנוּ (בחולם או בשורוק, אך לא בו’ נשמעת כמו במילים ידיו, רגליו)
- Xי – למשל אחִי, דברִי (בחיריק, אך לא בי’ נשמעת כמו במילה רבּוֹתָּי)
חיבור נקבע על פי מקף או על פי הטעמים המתחברים: מוּנַ֣ח, מַהְפַּ֤ך, מֵרְכָ֥א, מֵרְכָא כְּפוּלָ֦ה, דַּרְגָּ֧א, קַדְמָ֨א, תְּלִישָׁא-קְטַנָּה֩, יָרֵחַ בֶּן יוֹמ֪וֹ
תרגול
קבעו איזו מהאותיות המודגשות יש להדגיש בדגש קל על פי הכללים שלמעלה:
בְּרֵאשִׁ֖ית בָרָ֣א
הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙
וַֽיְהִי־כֵֽן׃
זַרְעוֹ־ב֖וֹ
בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה
עַל־פְנֵ֖י
בְּצַלְמֵ֖נוּ כִדְמוּתֵ֑נוּ
וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם
אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ
כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙
וַיִּפַּ֥ח בְאַפָּ֖יו
ה֥וּא פְרָֽת׃
וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן
לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙
כִּ֗י בְיוֹם֙
וַתִּתֵּ֧ן גַם־לְאִישָׁ֛הּ
עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה
עַל־גְּחֹֽנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ
וְאֵלֶ֨יךָ֙ תְשׁ֣וּקָת֔וֹ
וְדַרְדַ֖ר
לְבִלְתִ֥י
וַֽיְהִי֙ בֹ֣נֶה עִ֔יר
וַיּ֥וֹלֶד בִדְמוּת֖וֹ
וּבָנֽוֹת׃
בִנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖
לְפַרְעֹ֔ה
וּבְכָל־עֲבֹדָ֖ה
לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים
וַיְצַ֣ו פַרְעֹ֔ה
וַתִּֽקַּֽח־לוֹ֙ תֵ֣בַת גֹמֶא
וַתַּחְמְרָ֥ה בַֽחֵמָ֖ר
לָ֣הּ בַת־פַרְעֹ֗ה